שביט דורון בע"מ נ' מקלדה

החלטה

עניינה של החלטה זו הינו בבקשות להארכת מועד להגשת התנגדות והתנגדות שהגיש המבקש כנגד ביצועם של 13 שיקים בסך של 57,500 ₪ כל אחד (ובסך כולל של 747,500 ₪) ואשר זמן פירעונם הינו בין המועדים 25.10.10 – 25.11.11. השיקים כולם חוללו מהטעם ש"החשבון מוגבל".

זה המקום לציין שהשיקים נמשכו ע"י "אמיר – אדם למסחר בע"מ" (להלן: "חברת אמיר") לפקודת המשיבה כנפרעת, תוך שהמבקש חתום בגב כל שיק כערב אישית לפירעונו.

טענות המבקש:

ההתנגדות הוגשה באיחור שכן לא קיבל האזהרה בתיק. למבקש תיק איחוד, ותיק ההוצל"פ נשוא הבקשה דנן הצטרף באופן אוטומטי לתיק האיחוד מבלי שהעניין הובא לידיעת המבקש. רק ביום 13.9.12 קיבל המבקש פרטי התיק וצילם תוכנו. או אז התברר כי החתימה על גבי אישור המסירה זויפה ואינה חתימתו. תלונה בעניין הוגשה למשטרה.

לגופם של דברים טוען המבקש שבתקופה הרלוונטית עבד בחברת אמיר וכי השיקים נשוא הבקשה נמסרו למשיבה במסגרת עסקת הלוואה חוץ בנקאית שניתנה למבקש ובניגוד להוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות תשנ"ג - 1993 (להלן: "החוק"). בכלל עניין זה – לא נערך הסכם בכתב וממילא לא פורטו ללווה כל העניינים כמתחייב מסעיפים 2, 3, 8, 9, 10 ו - 11 לחוק.

כן טוען המבקש כי החוב שולם במלואו ואף הוקדם מועד פירעון ההלוואה. המבקש מפרט כי שולם למשיבה סך של 703,000 ₪ לפחות (הן ישירות והן באמצעות שיקים של לקוחות חברת אמיר) ועוד סך של 100,000 ₪ בשיק מצד ג' (ובסה"כ 803,000 ₪). סכום זה עולה על גובה החוב בתיק ומעיד על פירעונו. כתימוכין לעניין זה מזכיר המבקש כי המשיבה המתינה עם הצגת השיקים לפירעון במשך תקופה של כשנתיים והתנהלות זו מעידה כי החוב אכן שולם. המשיבה, בניגוד למתחייב, לא השיבה למבקש או לחברת אמיר את השיקים נשוא הבקשה.

המבקש מודה כי חתם כערב לשיקים.

חקירת המבקש:

בדיון שהתקיים נחקר המבקש על תצהירו בחקירה קצרה ונתבררו העובדות הבאות:

במסגרת העסקה נמסרה למשיבה סדרה של 23 שיקים ע"ס 57,500 ₪ כל אחד, החל מיום 25.1.10.

המבקש הסביר כי השיקים נמסרו, מעותדים, עוד לפני 25.1.10 ועוד זמן רב טרם הוגבל חשבון חברת אמיר בבנק.

לאחר הדיון סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב.

סיכומי טענות המבקש:

המבקש לא נחקר על טענתו בדבר אי קבלת האזהרה בתיק, וגרסתו בעניין לא נסתרה. לפיכך, יש לקבל הבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות.

המבקש גם לא נחקר בעניין תשלומים שבוצעו וממילא לא נסתרה טענתו בדבר תשלומים שבוצעו.

המבקש חוזר על טענותיו בעניין אי עמידה בתנאי החוק, אשר חל גם על מערכת היחסים בין המבקש למשיבה, ולפיכך אין עילת תביעה כנגד המבקש, מקבל ההלוואה, ויש למחוק או לדחות על הסף את התובענה. בעניין זה מפנה המבקש לרע"א 2132/09 אברם אריה נ' ארנון בס, לפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין (פורסם בנבו, 8.7.09) וכן לע"א 9044/04 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' צוניאשוילי (פורסם בנבו, 24.6.07).

בשולי הדברים מוסיף המבקש כי כערב, תעמוד לו ההגנה לפי סעיף 12 לחוק הלוואות חוץ בנקאית ולפיה "כל טענה העומדת ללוה לפי חוק זה, תעמוד גם לערב להלוואה".

נוכח כל האמור, טוען המבקש כי יש לקבל ההתנגדות ולהורות על העברת הדיון לביהמ"ש.

סיכומי טענות המשיבה: